ויטמין D

ויטמין D מופק מאור השמש

ויטמין D נכנס תחת קטגוריה של ויטמינים מסיסי שומן. יש לומר כי לא לחלוטין הוא עונה להגדרת ויטמין, כיוון שהגוף מסוגל לייצר חלק מתצרכות הויטמין בעצמו. בעת גילוי ויטמין D, עובדה זו לא הייתה ידועה אך השם ויטמין השתמר היסטורית. מכאן שההגדרה הנכונה יותר עבורו היא פרו הורמון ולא ויטמין.

לאורך ההיסטוריה, חשיבותם של ויטמינים התגלתה דווקא במצבים בהם האדם סבל מחסר של רכיב כזה או אחר. גילוי ויטמין D הגיע לאחר בחינת תסמינים של מחלת הרככת המאופיינת בגדילה בלתי תקינה של העצמות. יש עדויות למחלת הרככת עוד משנת- 50,000 לפנה"ס.

בתקופת המהפכה התעשייתית באירופה, לקו בני מעמדות הביניים והמעמדות הנמוכים במחלת הרככת שהפכה למגיפה של ממש באירופה.

בשנת 1919 החוקר אדוארד מלנבי חקר את מחלת הרככת וביצע ניסוי בו החזיק את כלביו מספר חודשים בחושך, שם ניזונו ממזון סינטטי. מאוחר יותר כאשר תקופת הניסוי הסתיימה והכלבים נחשפו לקרני השמש, חלפו תסמיני הרככת.

לאט לאט באיפיון מולקולרי של חוקרים רבים לאורך ההיסטוריה, זוהה הויטמין וחשיבותו לתפקודי הגוף השונים. בין תפקידיו:

  • שמירה על בריאות העור והעצמות באמצעות משק סידן הזרחן בגוף
  • תמיכה במערכת החיסון ומערכת העצבים
  • רגולציה של אינסולין
  • השפעה על ביטוי גנים מעורבים במחלת הסרטן
  • תמיכה בבריאות מערכת הלב-ריאות

ויטמין D – ערכים

ערכי הויטמין נמדדים במדד הנקרא יחידות בינלאומיות.

ההמלצות לצריכת ויטמין D הינם 600 יחידות בינלאומיות מגיל 1-70 ומגיל 70 ומעלה 800 יחידות בינלאומיות.

בעת בדיקת סטטוס הויטמין, נבדקת הנגזרת הפעילה שלו בפלסמה והערכים עשויים להשתנות בין מעבדות שונות. להלן פענוח ערכי ויטמין D:

מומלץ לבצע מעקב לרמות תקינות של הויטמין ולהיוועץ ברופא טרם נטילת תוסף באם נמצא מחסור.

אוכלוסיות הנמצאות בסיכון מוגבר למחסור בויטמין D

  • תינוקות – בעלי דרישה גבוהה לויטמין בגלל הצורך לבניית שלד וחיזוק העצמות, כאשר חלב אם דל יחסית בויטמין D.
  • מתבגרים – בגלל הצמיחה לגובה וגדילת העצמות. למתבגרים קצב הפעלה מהיר של הויטמין ועל כן יש להם דרישה גבוהה לצורה הפעילה של הויטמין.
  • אוכלוסיית הקשישים – בעלי רמה נמוכה של ויטמין D בדם. נובע מירידה בקצב התחדשות העור, אשר נהיה דק יותר ובגלל קצב ההידרוקסילציה והתגובתיות של רקמת העצם. גם הסיבה הכלכלית משפיעה – לקשישים רבים תת תזונה הנגרמת מצמצום ברכישת מזון בכלל ורכישת דגים (שהם מצרך יקר), בפרט.
  • נשים בהיריון והנקה – מעבר גבוה של הויטמין מהאם לתינוק – חשוב לגדילת העובר והתינוק בחודשים הראשונים לחיים. בהיריון, משק הסידן עובר לפיקוח ה-PTH, ופחות נשלט על ידי ויטמין D. בהנקה חשוב שיהיה מספיק ויטמין D אצל האם, משום שלאחר הלידה ה-PTH חוזר לרמה הבזאלית.
  • אוכלוסיה דתית – הלבוש הצנוע מונע חדירת קרני שמש ויצירת הויטמין מהעור.

המקור הזמין והיעיל ביותר לספיגה וייצור של ויטמין D הוא מאור השמש. חשיפה של עור הגוף לקרני השמש לכ-5-10 דק ביום 2-3 פעמים בשבוע, מספיקה ליצירת רמה מספקת של הויטמין למרבית האוכלוסיה הבריאה.

חשיפה לאור השמש במינון זה גורמת למולקולה –dehydroxycholesterol7 הנמצאת בשכבה הפנימית של העור, לייצר יחידות בינלאומית של הויטמין.

ויטמין D במזון

ויטמין D במזון נמצא באופן טבעי במזונות מעטים המכילים פרקציות שומניות: שמן דגים, דגים עתירי שומן (סלמון, סרדינים, צלופחים) ובמידה פחותה בביצים וכבד עוף.

מקובל היום לתסף מזונות שלא בהכרח מכילים פרקציה שומנית בויטמין D על ידי יצירת מעטפת מלאכותית מסיסת מים וכך ניתן למצוא ויטמין D גם במיצים, חלב, יוגורטים וכו'. חשוב לדעת כי שיעור ספיגת ויטמין D מהמזון הוא כ-50% מהמנה הנצרכת.

ספיגת תוסף ויטמין D משתפרת כאשר נלקח יחד עם מזון שומני. צמחונים יכולים ליטול תוסף המכיל ויטמין D2, זוהי נגזרת של הויטמין מהצומח. בהבדל לא גדול, ויטמין D3 (מן החי) בעל פעילות ביולוגית טובה יותר, אך ביונקים אין הבדל משמעותי בין D2 (צמחי) לD3.

ויטמין D ותופעות לוואי

עשויות להיות קשורות לצריכה עודפת של ויטמין D בעיקר מתוספים, לא ניתן להגיע לכמות עודפת מאור השמש ומהמזון.

  • התייבשות
  • הקאות
  • ירידה בתאבון
  • עייפות
  • עצבנות יתר
  • עצירות
  • רמות גבוהות מדי של סידן בדם יגרמו למינרליזציה (תהליך שבו חומר אורגני הופך לאנאורגני) גבוהה מדי של העצם. אצל תינוקות וילדים העניין קריטי, כי אמנם נרצה מינרליזציה, אך נרצה גם שהעצם תהיה גמישה ובעלת יכולת לגדול, לכן היפרמינרליזציה אינה דבר טוב בילדים שעוד גדלים. חשוב לציין כי המינרליזציה מתרחשת לא רק בעצמות, אלא גם בכליות וברקמות נוספות.

תופעות הלוואי לרוב מיוחסות לצריכה בלתי מבוקרת של תוספים בכמות גדולה מאוד. לכן, בעת ייעוץ רפואי לרוב הצריכה המומלצת היא מבוקרת עם רמות נכונות.

התוכן נכתב על ידי דיאטנית קלינית

השארת תגובה

חייבים להתחבר כדי להגיב.