חומצה פולית – מדוע מומלצת בהריון?

מזונות המכילים חומצה פולית

מה היא חומצה פולית?

חומצה פולית היא הצורה הסינטטית של פולאט (ויטמין B-9) והיא נצרכת כתוסף. לכל אישה בגיל הפוריות המתכננת הריון, מומלץ על פי המלצת משרד הבריאות ליטול חומצה פולית במשך כ-3 חודשים. אך לפני שאנחנו ממהרות ליטול תוספים כאלו ואחרים, חשוב שננסה להבין מהי המשמעות של הנחייה זו והאם היא אכן בטוחה.

חומצה פולית ופולאט במזון

את הפולאט ניתן למצוא במזונות כגון: ירקות ירוקים עליים, קטניות, מיצוי שמרים, חלמון ביצה, חלב ומוצריו. היות והכבד משמש אתר אגירה של פולאט, צריכת כבד כמזון (כבד עוף לדוגמה), מהווה מקור טוב לפולאט.

הזמינות הביולוגית של פולאט נמוכה ביחס לתוסף הניתן כחומצה פולית, לכן, בעת הריון והנקה עולה הדרישה בחומצה פולית וההמלצה לנשים היא ליטול תוסף המכיל כ-400 מק"ג של חומצה פולית.

חומצה פולית בהריון – למה זה חשוב?

בכדי שנענה על שאלה זו, חשוב שנבין קודם כל מהם התפקידים הביולוגיים להם נדרשת החומצה הפולית בגופנו. מבין תפקידיה הרבים, חומצה פולית אחראית על: בניית תאים, סינטזה של DNA ו-RNA, מעורבות בחלוקת התא, השתתפות במעגל ההומוציסטאין שכפועל יוצא מכך מתקיימת תגובות אפיגנטיות בגופנו הקשורות למתילציה של DNA שלמעשה מובילה להשתקה או אי השתקה של גנים.

בהריון, נוצרים באופן טבעי תאים רבים מדי יום, כאשר יצירתם באופן תקין דורשת אספקה נאותה של רכיבי תזונה רבים ובפרט של חומצה פולית המשרתת תפקיד חשוב מאוד בתהליך. הגורם העיקרי למחסור בפולאט הוא צריכה תזונתית לא מספקת, אך יש גם סיבות נוספות הקשורות לזמינותו הנמוכה במזונות, הרס של הויטמין בעת חשיפה ל-PH קיצוני ואור וצריכת אלכוהול אשר פוגעת בספיגה.

בעבר, התפיסה בנוגע להקמת משפחה הייתה אחרת ומרבית ההריונות היו ספונטניים. בשל הדרישה המוגברת לחומצה פולית בעת ההריון, נשים שסבלו ממחסור בחומצה פולית הראו הפרעות שונות כגון: אנמיה, עליה בסיכון למחלות לב, אוסטאופרוזיס ואילו אצל העובר הנזק המשמעותי הנגרם כתוצאה ממחסור בחומצה פולית הוא:

Spina Bifida – אי סגירה של תעלת השדרה אצל התינוק המובילה להשלכות בריאותיות רבות אצל הילוד במהלך החיים. לא כל הסיבות לתופעה זו ידועות, אך הוכח מחקרית כי רמות תקינות של חומצה פולית אצל אישה הרה, מפחיתות את התופעה בכ-70%, נתון מדהים אשר בהחלט מצדיק את הצורך בתיסוף.

במדינות מסוימות ברחבי העולם, ישנן תוכניות מנדטוריות הקשורות בהעשרה של מוצרי דגן בחומצה פולית, אך בישראל ובמדינות רבות באירופה תוכנית זו אינה מונהגת. ראינו כי בעת ההריון הצורך בחומצה פולית עולה משמעותית ולכן ההצדקה ברורה, אך האם ישנו צורך לתסף אוכלוסיה בריאה באופן גורף במוצרי הצריכה הבסיסיים שלה?

תופעות לוואי

מחקרים חדשים שבדקו את הסכנות הכרוכות בתיסוף מוגבר של חומצה פולית, מצאו קשר אפשרי להתפתחות מחלת הסרטן בעת צריכת מינון מוגבר שלה. יחד עם זאת, גם מחסור בחומצה פולית נמצא קשור בעלייה בתחלואה בסרטן. בעת רמות נמוכות של חומצה פולית, לא קיימת מתילציה (השתקה) על גנים סרטניים ובכך פעולתם המזיקה משגשגת.

בגופנו קיימים גם גנים שתפקידם הוא דיכוי גידולים וכך הם משמשים כאחד ממנגנוני ההגנה של הגוף, אך במינונים גבוהים של חומצה פולית, מתקיימת השתקה של גנים אלו ועל כן הסיכון לסרטן עשוי לעלות. מחקרים אלו אינם בעלי חוזק סטטיסטי ולא ניתן להוכיח לפיהם באופן חד משמעי את הקשר בין חוסר/עודף בחומצה פולית לבין מחלת הסרטן שהינה מורכבת ותלוית משתנים רבים. מכאן, קשה לבודד גורם בודד כאחראי להופעה/מניעת המחלה.

יחד עם זאת, יש לקחת ממצאים אפשריים אלו בחשבון בעת טיפול בחולים אונקולוגיים והסתכלות על כלל האוכלוסיה ולתסף במידה וישנה הצדקה ברורה לכך. ניתן לומר בביטחון כי לנשים הרות קיימת חשיבות רבה במילוי המלצת משרד הבריאות בצריכה יומית של חומצה פולית בכמות של כ-400 מק"ג. מינון זה נמצא כבטוח לחלוטין במחקרים.

התוכן נכתב על ידי דיאטנית קלינית